שמנים אתרים של הדרים והשמש

לשמנים אתרים של הדרים, אשכולית, תפוז, או ליים, יש יכולת מופלאה להעלות את מצב הרוח ולהאיר את היום.

לעתים קרובות הם נקראים "אור שמש בבקבוק" פשוט כי הניחוח שלהם מעלה את מצב הרוח באופן כמעט מיידי ומשרה שמחה על הסביבה.

שמנים אתרים של הדרים והשמש

אולי נתקלת כבר במושגים "פוטוטוקסיות", "רגישות לאור" או "פוטוסנסטיביות", שמקושרים לסוגים שונים של שמנים אתרים, בעיקר אלו המופקים מקליפות של הדרים בהפקה בכבישה קרה.

מושגים אלו יכולים להישמע מפחידים ואף יגרנו לך לחשוב שנית על השימוש בשמנים אתרים או אפילו להימנע בהם בכלל.

אז מכיוון שהרבה אנשים מחזיקים במידע מוטעה לגבי מושגים אלו ולגבי השפעתם של שמנים פוטוטוקסיים על העור, בואו נבין מה המשפעות של מושגים אלו ואילו שמנים הם כן פוטוטוקסיים.

רגישות לאור השמש

פוטוטוקסיות, (או רגישות לאור, או פוטוסנסטיביות) היא מצב בו העור הופך רגיש במיוחד בעת החשיפה לאור השמש (ולצורך העניין כל קרינת UV) עקב מריחה מקומית של חומרים מסוימים, בעיקר כאלו שיש בשמנים אתרים המופקים מקליפות הדרים.

מה הופך שמן אתרי לפוטוטוקסי?

שמנים אתרים הם אוסף של תרכובות כימיות טבעיות.

חלק מהשמנים האתרים מכילים תרכובות כימיות מסוימות הנקראות קומרינים או furanocoumarins, ובקיצור FCs.

חומרים אלו מיוצרים על ידי הצמחים כמנגנון של הגנה עצמית, מפני בעלי חיים קטנים, חרקים, פטריות ועוד טפילים.

בעוד שה- FCs נמצאים בפירות הדר רבים, לא כל השמנים האתרים המופקים מקליפות של הדרים מכילים את החומרים האלו.

למשל, השמנים האתרים מקליפות של לימון וליים יכולים להיות פוטוטוקסיים בעוד תפוז ומנדרינה לא.

כמו כן, שמנים המופקים מעלים ופרחים של עצי הדרים מכילים בדרך כלל רמות נמוכות בהרבה (ואפילו אינם מכילים אותם כלל) של FCs.

לכן, שמנים אתרים כמו נרולי המופק מפרחי עץ התפוז המר, או פטיטגריין, המופק מהעלים של אותו העץ אינם פוטוטוקסיים.

כיצד באה לביטוי התגובה הפוטוטוקסית בגוף?

תגובה פוטוטוקסית בעור מתרחשת רק כאשר שמנים אלו נמצאים על העור, בדילול גדול מזה המומלץ על פי מחקרים בתחום, ורק בעקבות חשיפה של העור לקרינת UV.

ובדומה להיווצרות כוויות שמש, לרוב אין כאב, דלקת או תסמינים בהתחלה.

כלומר, לא נרגיש שום דבר בזמן שזה קורה, ממש בדומה לכוויות המתפתחות בדרך כלל שעות לאחר מכן, ועשויות להמשיך ולהחמיר במשך יום עד שלושה ימים.

מידת התגובה של הרגישות לאור (אם היא בכלל מתרחשת) תלויה במספר מדדים:

• סוג השמן: סוג השמן האתרי, כמו גם אופן הפקתו, חשובים ביותר כדי שנדע אם מדובר בשמן פוטוטוקסי או לא.
• כמות: כמות השמן או המוצר שמורחים על העור כמו גם התדירות שבה עושים שימוש במוצר, יכולים להשפיע על חומרת התגובה.
• זמן חשיפה: משך הזמן שבו האזור נחשף לשמש גם הוא חשוב ביותר.

למשל, אם מדובר על הליכה קצרה מהמכונית לחנות או למקום העבודה, כנראה שלא תהיה מספיק חשיפה לשמש כדי לגרום לתגובה.

לעומת זאת, אם עובדים בגינה ביום שטוף שמש או שמבלים את היום בחוף, זו חשיפה מספיק ממושכת כדי לגרום לתגובה בעור.

• דילול בטוח: חשוב גם מהו האחוז הכולל של שמן אתרי פוטוטוקסי בתוך המוצר שמורחים על העור. האחוז הכולל של FCs במוצר הסופי הוא שקובע את הסיכון לתגובה בעור לקרינת השמש.

נקודה חשובה!

תגובה פוטוטוקסית מתרחשת רק כאשר עושים שימוש בשמנים אתרים פוטוטוקסיים במריחה על העור ונחשפים לקרינת השמש.

בספר Essential Oil Safety (בטיחות שמנים אתרים) הכותבים רוברט טיסרנד ורודני יאנג, מסבירים את השפעת השמנים עלינו:

"אין סיכון לתגובה פוטוטוקסית אם עושים שימוש בשמנים במוצר שאינו מיועד למריחה על הגוף (למשל שימוש במבער), או במוצר שנשטף מהעור, כגון שמפו או סבון.

בנוסף, אין סיכון לפגיעה אם תקפידו לכסות את העור באופן שמונע מקרני UV להגיע אל תאי העור".

לשימוש בשמנים פוטוטוקסיים במריחה על העור, תמיד נלווית  האזהרה להימנע מחשיפה לשמש במשך 12 שעות לפחות לאחר השימוש במוצר.

אז, כל שמני הדרים הם פוטוטוקסיים?

למרות שרוב השמנים האתרים הגורמים לתגובה זו של רגישות לאור זו הם שמנים המופקים מקליפות של הדרים, לא כל השמנים האתרים של הדרים הם פוטוטוקסיים.

מחקרים מצאו ששיטת הפקת השמן האתרי חשובה בקביעת הפוטוטוקסיות.

לדוגמה, שמן אתרי ליים המופק בזיקוק בקיטור אינו פוטוטוקסי, ולעומת זאת, כאשר מפיקים אותו בכבישה קרה (בסחיטה של הקליפה) הוא כן יהיה פוטוטוקסי.

למה זה כך?

FCs הן מולקולות כבדות, מה שאומר שהן פחות נדיפות באופן משמעותי לעומת רכיבים כימיים אחרים בשמנים האתרים.

מסיבה זו, כאשר שמן אתרי מופק בזיקוק בקיטור, אותם החומרים הכבדים פשוט נשארים בקליפה, ואינם עוברים עם שאר הרכיבים הכימיים בצמח.

לעומת זאת, בכבישה קרה (סחיטה של הקליפה) לגודל המולקולה יש פחות משמעות, וכך גם החומרים הכבדים והגדולים יותר עוברים אל השמן האתרי.

פוטוטוקסיות בשמנים אתרים

הנה רשימה של פוטוטוקסיות בשמנים אתרים הדרים לפי המחקר שדווח בספר Essential Oil Safety וכן על פי האיגוד הבינלאומי לריחות (IFRA):

שמנים אתרים של הדרים שאינם פוטוטוקסיים:

• ברגמוט FCF (Citrus bergamia), בכבישה קרה, שעבר זיקוק נוסף.
• ליים (Citrus aurantifolia), מזוקק בקיטור
• מנדרין (Citrus reticulata), בכבישה קרה או בקיטור
• נרולי (פריחת תפוז) (Citrus aurantium amara), המופק בזיקוק בקיטור מפרחי עץ התפוז המר
• עלי הדרים, פטיטגריין (Petitgrain) (Citrus aurantium amara) המופק בזיקוק בקיטור מעלים של עץ התפוז המר
• תפוז מתוק (Citrus sinensis), בכבישה קרה

שמנים אתרים כמו ליטסאה קובבה (מאי צ'אנג, Litsea cubeba), הדס לימוני (Backhousia citriodora), ועשב לימון (Cymbopogon flexuosus) כלל אינם מכילים FCs.

לכן, למרות ריחם הלימוני, הם אינם פוטוטוקסיים כלל.

שמנים אתרים של הדרים שהם כן פוטוטוקסיים:

• אשכולית (Citrus paradisi), כבישה קרה
• ברגמוט (Citrus bergamia), כבישה קרה
• ליים (Citrus aurantifolia), כבישה קרה
• לימון ((Citrus limonum כבישה קרה
• תפוז מר (Citrus aurantium amara), כבישה קרה

פוטוטוקסי, אבל במידה שונה

חשוב לציין שהשמנים האתרים של ההדרים המפורטים לעיל אינם כולם פוטוטוקסיים באותה מידה.

הנוכחות הפשוטה של ​​ FCs בשמן אתרי אינה קובעת את הסיכון לפוטוטוקסיות, הכמות הקיימת בשמן היא החשובה.

לכן, לכל שמן יש אחוז מרבי שונה שניתן להשתמש בו במוצרי טיפוח לפני שיתרחשו רגישות או גירוי בעור.

המלצות לדילול נכון

הריכוז המקסימלי של שמנים פוטוטוקסיים שמומלץ להוסיף למוצר לשימוש על העור, לפי כמות של 50 מ"ל של שמן צמחי. (המידע זה מגיע מהספר של טיסראנד ויאנג):

• ברגמוט, כבישה קרה – 0.4% או כ-4 טיפות.
• ליים, כבישה קרה – 0.7% או כ-7 טיפות.
• תפוז מר, כבישה קרה, 1.2%, או כ-12 טיפות.
• לימון, כבישה קרה – 2% או כ-20 טיפות.
• אשכולית, כבישה קרה – 4% או כ-40 טיפות.

נקודה חשובה!

למרות שמרבית השמנים המוגדרים פוטוטוקסיים מופקים מקליפות הדרים, ישנם שמנים אתרים נוספים שהם פוטוטוקסיים כמו טגטס, שורש אנג'ליקה ועוד.

עושים שימוש בטוח בשמנים אתרים

באופן משמח, יש גם דרכים אחרות להשתמש בשמנים אתרים, למשל בהרחה/ הדפה במבער.

בהרחה, כמות השמן המגיעה על העור זניחה ולכן השפעת החומרים הפוטוטוקסיים אינה באה לביטוי כלל.

אז, הנה הדברים שחשוב לזכור:

1. לא כל שמני ההדרים הם פוטוטוקסיים
2. לא כל שמני ההדרים הם פוטוטוקסיים באותה מידה.
3. סוג השמן, אופן הפקתו, כמות השימוש, זמן החשיפה והדילול משפיעים תגובה פוטוטוקסית
4. התגובה הפוטוטוקסית מתרחשת רק אם מורחים את התערובת על העור, באזורים הנחשפים לשמש באופן מקומי ובדילול גדול מהמומלץ.

תזכרו, שמנים פוטוטוקסיים יגרמו לפגיעה בעור, ובשום צורה לא יעזרו לכם להשתזף מהר יותר או טוב יותר!

יש בי אהבה עצומה לשמנים אתרים ואני רוצה להמשיך ולהפיץ את הידיעה על כוחות הריפוי והקסמים שבהם.

ובאותה המידה בדיוק חשוב לי שתעשו שימוש נכון בשמנים האתרים.

תזכרו תמיד לבדוק מהי הדרך הנכונה לעשות שימוש בכל שמן, הן לטיפוח והן לטיפול בעצמכם ובבני המשפחה.

מקורות

Essential Oil Safety, Tisserand, R. and Young, R. (2014). (מהדורה שנייה). לונדון: צ'רצ'יל ליווינגסטון אלסווייר

ספריית התקנים של IFRA. הנחיות לשימוש בתקני IFRA. 4 במאי 2020.