הטיפול הטבעי המומלץ לאטופיק דרמטיטיס

הטיפול הטבעי באטופיק דרמטיטיס מנסה לתת מענה לכל הגורמים האפשריים למחלה, כגון שינויים בתזונה (הסרת אלרגנים מהתזונה והגברת רכיבי מזון חיוניים), התייחסות לתסמינים בעור כגון גרד ויובש, ובנוסף, התייחסות לצד הרגשי של המחלה.

אטופיק דרמטיטיס (המוכרת גם כאסתמה של העור) הינה דלקת עור כרונית המתבטאת בפריחה יבשה, לרוב אדומה ומגרדת.
על-פי רוב המחלה מופיעה בקרב תינוקות וילדים צעירים בעלי היסטוריה אישית או משפחתית של אלרגיות, אך יכולה גם להופיע בגילאים מבוגרים יותר כמחלה כרונית שחומרתה נחלשת לעתים עם השנים, ומאופיינת בהתפרצויות והפוגות.
במרבית המקרים קיימת החמרה בהתפרצות המחלה בתקופות בהן האוויר יבש ובעונות המעבר עקב הימצאות גורמים אלרגניים חיצוניים.

תזונה והשלמות תזונתיות מומלצות

הטיפול התזונתי באטופיק דרמטיטיס מתמקד באיזון תפקוד המערכת החיסונית, הפחתת התגובה הדלקתית והפחתת צריכת מזונות המייצרים ליחה. במקביל, התזונה מיועדת להזנת הגוף במרכיבים תזונתיים אשר יסייעו לחיזוק של מערכות הגוף ובפרט מערכות החיסון והעיכול.

חשוב להוסיף
מומלץ להגביר צריכה של חומצות שומן חיוניות, ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, מזונות המכילים אבץ, מזונות המכילים ויטמין A ובטא-קרוטן, מזונות המכילים ויטמין C ומזונות נוגדי דלקת נוספים, כגון בצל לבן, בצל סגול, שום וזנגביל.
חשוב להקפיד על שתייה של מים (8-10 כוסות מים ביום) או חליטות צמחי מרפא מסייעת לפינוי הרעלים מן הגוף ושוֹמרת על לחות העור.

כדאי להימנע
מומלץ להימנע או להפחית צריכה של מזונות אלרגניים (כגון חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל), מזונות מגבירי ליחה (חלב ומוצריו, פירות הדר, בננות, בוטנים, סוכר ומזונות המכילים סוכר, מטוגנים ושומנים), פחמימות פשוטות, שומנים רווים ומזונות מעובדים ותעשייתיים.
נטילה של תוספי מזון עשויה לשפר את מצב העור וסייע בהשלמת חסרים תזונתיים.

השלמות תזונתיות מומלצות כוללות פרוביוטיקה, חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, רכיבים נוגדי חמצון (ויטמין E, סלניום, קוורציטין), ויטמינים ומינרלים חיוניים (אבץ, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין A), אנזימי עיכול ועוד.
מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.

שמנים וצמחי מרפא להרגעת העור

מומלץ לשלב בטיפול באטופיק דרמטיטיס שימוש בשמנים צמחיים במריחה על העור המגורה. מומלץ לבחור בשמנים העשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6, המסייעים לספק לחות לעור היבש.
חשוב לדעת, השימוש בסבון עשוי להחמיר תסמינים של יובש וגרד, ובכלל, מומלץ גם לא להאריך בשהייה במקלחת.

במקום סבון אני ממליצה להשתמש בשמן שומשום אשר הינו בעל השפעה מרגיעה ומלחלחת. כדאי להשתמש בשמן שומשום על בסיס יומיומי, בתוך המקלחת, פשוט למרוח על כל הגוף, מתחת לזרם מים החמימים. המים והשמן פועלים בצורה נפלאה לניקוי העור, השמן מרכך, מזין ומרגיע את העור והספיגה בעור מושלמת. שוטפים את העודפים במים, מתנגבים במגבת והעור מרגיש רך ונעים.
שמנים צמחיים נוספים מתאימים הם שמן אבוקדו, שמן בוראג', שמן נר הלילה, שמן המפ, שמן היפופאה, חמאת שיאה, שמן חוחובה, שמן קלנדולה ו-ויטמין E.

עוד דברים שאפשר לעשות
כדי להרגיע את הגרד, אפשר למשל, לשלב במי האמבטיה את הנוזל המופרש מפתיתי קוואקר (כן, שיבולת שועל באמבטיה). לנוזל הזה, העשיר בוויטמינים ומינרלים, יש תכונות מרגיעות, והוא מקל על הגרד.

אני מכניסה 2-3 כפות של קוואקר לתוך גרב (או קושרת בתוך פיסת בד עדין), מרטיבה במי האמבטיה החמימים ומשתמשת כמו בספוג רחצה (ואפילו טוב יותר, אם זוכרים, כדאי להשרות את הקוואקר בכוס של מים ממש חמים, כרבע שעה לפני המקלחת, כך משתחררים יותר חומרים פעילים מהקוואקר).

יש עוד צמחי מרפא יעילים (בנוסף לשיבולת שועל) לטיפול באטופיק דרמטיטיס, למשל קלנדולה, לבנדר או קמומיל, שגם אותם אפשר להוסיף למי האמבטיה. השימוש בצמחי מרפא יכול להיות חיצוני או פנימי. הטיפול היעיל ביותר, הוא זה המותאם באופן אישי לכל מטופל, ולכן כדאי לפנות להרבליסטים מוסמכים.

לאחר המקלחת, אני ממליצה על מריחת העור בשמן צמחי איכותי (למשל שמן אבוקדו או שמן קלנדולה), או קרם טבעי איכותי ושומני, להזנה של העור. למשל, הקרם אבוקדו השומני הזה.

אפשר לשלב גם שמנים אתרים שונים יסייעו להרגעת העור ולאיזון השומניות, בהם לבנדר, לבונה, אלמי, הדס, גרניום, מרווה בהירה ועוד. כדאי להתייעץ עם מטפל מוסמך שיתאים את הטיפול אישית למטופל.

להתפרצות של אטופיק דרמטיטיס יש גם צד רגשי
אטופיק דרמטיטיס נוטה להתפרץ אצל תינוקות וילדים אשר עדיין אינם מסוגלים או יודעים כיצד להביע את רגשותיהם.

העור הוא איבר תחושתי גדול, והוא מגן על יחודיותנו. דלקות ומחלות בעור מתפרצות כאשר אדם חש שאין לו הגנה בחיים.

בבסיס המחלה מצוי לרוב טריגר רגשי (לסובייקטיבי לחלוטין) הקשור בשינוי תנאי החיים, למשל חזרתה של האם לעבודה, מתח בין ההורים, מעבר דירה, התחלה של גן חדש, ילד חדש במשפחה ושינויים דומים, הנתפסים אצל הילד כאפשרות לאיום על מהלך החיים התקין או כאקט של חוסר אהבה כלפיו.

להורים המתמודדים עם מחלת הילד מומלץ לשקף ככל האפשר בהתנהגותם כי החיים עדיין מוגנים למרות השינויים המתחוללים ולעודד את הילד להביע את רגשותיו. 

גם תינוקות אשר עוד אינם מתקשרים, עשויים להגיב באופן חיובי כאשר ההורה ישקף להם את רגשותיהם – כדוגמת: "אני יודע שאתה כועס, זה בסדר, אבל הכל יהיה בסדר, אמא ואבא אוהבים אותך ונשמור עליך שלא יאונה לך כל רע".