שמן עץ התה הסיפור המלא

שמן עץ התה הוא אחד השמנים המוכרים בעולם הארומתרפיה ויש לו היסטוריה ארוכה של שימוש כריפוי טבעי למחלות עור ומצבים אחרים.

אך, כמו כל שמן אתרי אחר, גם את השמן האתרי של עץ התה חובה לדלל לפני שעושים בו שימוש על העור.

וחשוב להכיר את דרכי השימוש הבטוחות בשמן זה (ובשמנים אתרים אחרים), ולהקפיד לעבוד איתם בצורה נכונה.

אז שמן עץ התה האוסטרלי הוא אחד המוכרים בשימוש בארומתרפיה, והוא הפך להיות הפיתרון לה-כ-ל.

האם זה באמת נכון?

'צמח התה' הוזכר לראשונה כשג'יימס קוק, קברניט הצי המלכותי האנגלי עגן במפרץ בוטאני, בסידני שבאוסטרליה, בשנת 1770.

זהו אחד הצמחים/ שמנים אתרים הנחקרים בעולם, והוא ייחודי ליבשת אוסטרליה.

ועל פי ארומתרפיסטים מהבכירים בעולם, זהו שמן לא עדין במיוחד.

הוא עשוי לגרום לגירוי בעור, ובפרט ברקמות ריריות, ולכן חשוב פי כמה להקפיד על דילול לפני השימוש בו במגע בעור.

היסטוריה של שמן עץ התה

העץ שייך למשפחת ההדסים, והוא בן-דוד של האקליפטוסים ושל עוד מגוון צמחים שמהם מפיקים שמנים אתרים.

את השמן האתרי מפיקים בזיקוק בקיטור מהעלים של העץ בשם מללוקה אלטרניפוליה (Melaleuca alternifolia)

המחקר המדעי הראשון בוצע כנראה על ידי הרוקח האוסטרלי דר פאנפולד (Arthur R. Penfold) ב-1923.

הוא גילה את התכונות האנטיספטיות (מחטאות) ובקטריוצידיות (קוטלות חיידקים) של השמן האתרי המופק מעלי עץ התה.

במחקרו, הוא גילה שתכונות השמן היו חזקות פי 13 מאלו של חומצה קרבולית (פנול, שהיה החומר הסטנדרטי המקובל לחיטוי בזמנו).

בשנת 1930 פרסם מר האמפרי (EM Humphrey)  מאמר בשם "קוטל חיידקים אוסטרלי חדש", בירחון רפואי של אוסטרליה.

המאמר מתאר את פעולת החיטוי של השמן על חיידקי הטיפוס, שנמצאה חזקה פי 60 לעומת סבון.

בנוסף, הוא תיאר תכונות אנטיספטיות לטיפול בזיהומים בלוע ובאף וכן תכונות של דאודורנט יעיל.

דיווחים נוספים מרחבי העולם ציינו את הערך של שמן אתרי עץ התה לטיפול ומניעה של זיהומי הגרון והפה, בעיות גינקולוגיות ובעיות בעור עקב זיהומים של טפילים ופטריות.

מחקר נוסף שנערך ב-1990 בדק את היעילות של הטיפול באקנה בעזרת ג'ל המכיל 5% שמן עץ התה לעומת שימוש בתחליב של 5% בנזואיל פראוקסיד.

הריפוי היה איטי יותר, אך נמצאה אותה היעילות ועם פחות תופעות לוואי.

בנוסף, נמצא כי בריכוזים גבוהים יותר יעילותו של השמן האתרי הטבעי גברה על זו של התכשיר.

סינרגיה ייחודית

השמן האתרי של עץ התה מכיל לפחות 48 מרכיבים אורגניים, העיקריים בהם הם טרפינן-4-אול (Terpinen-4-ol) ו-1,8-סינאול (1,8-Cineole- או בשמו המסחרי Eucalyptol)

התכונות הייחודיות שלו, והשפעתו הטיפולית, מגיעות מהשילוב של כלל הרכיבים השונים שבו.

הסטנדרט האוסטרלי אגב דורש תכולת Terpinen-4-ol מעל 30% ותכולת 1,8-Cineole  מתחת ל- 15%.

ריפוי טבעי

פעילותו העיקרית של השמן היא נגד פטריות, כך שהוא מהווה פתרון יעיל במיוחד לשיקום העור והציפורניים במקרים של פטריות.

צריך לקחת בחשבון שמדובר בטיפול ממושך, של כמה חודשים.

בנוסף, לשמן עץ התה יש גם פעילות אנטי-ויראלית, והוא יהיה יעיל כמניעה ולטיפול בזיהומים ויראליים, למשל בעור או במערכת הנשימה.

עוד, הוא מצוין לסלק טפילים מהעור, ויהיה נהדר לטיפול באקנה, רוזצאה, סבוריאה ועוד.

הוא נוגד דלקות במידה מסוימת, אך יש שמנים אתרים יעילים ממנו, שנעדיף להשתמש בהם.

טוב, רע או לא נורא?

בשימוש בשמנים אתרים, הדבר החשוב ביותר, הוא להקפיד לדלל אותם בשמן צמחי לפני המגע בעור.

אך בכל הנוגע לשמן עץ התה, איכשהו, קיימות ברשת מגוון המלצות לשימוש בו ישירות על העור, ללא דילול.

אני מזכירה, ארומתרפיסטים בכירים בעולם מזהירים שהחומרים בשמן עץ התה אינם עדינים.

ולכן אם ראית למשל המלצה לטפטף טיפה לכוס מים ולגרגר בחלל הפה,

או לטפטף שמן עץ התה על התחתונים או אפילו ישירות על ציפורן נגועה הפטרייה.

בבקשה, לא לעשות את זה!!

שימוש לא נכון בשמן עץ התה (ובשמנים אתרים בכלל) עשוי לגרום לגירוי ברקמות (גם אם לא רואים את זה),

הם מעלים את הרגישות של רקמות הגוף, ולאורך זמן עלולים לגרום להתפתחות אלרגיה.

רעיונות לשימוש ומתכונים

ואחרי כל האזהרות, נזכור שזהו שמן אתרי כמו כל שמן אחר.

וכאשר עושים בו שימוש נכון הוא נפלא לריפוי ולחיזוק של הגוף.

הנה כמה רעיונות לשילוב השמן במוצרים לטיפוח ולטיפול במצבים שונים.

לטיפול באקנה, נרקח מוצר המבוסס על ג'ל בסיס טבעי.

1. לצנצנת של 50 מל נטפטף 5 טיפות עץ התה, 5 טיפות לבנדר, 5 טיפות לימון ו-2 טיפות גרניום.
2. נוסיף 3 מל שמן צמחי, למשל קלנדולה, חוחובה, מקדמיה או שקדים.
3. נמלא את המקום שנשאר בצנצנת בג'ל טבעי ונערבב היטב.
4. הג'ל מומלץ לשימוש קבוע, בוקר וערב, על עור נקי.

השמן יעיל גם לטיפול בטפילים בעור הפנים או הקרקפת (למשל טינאה קפיטיס, או דמודקס)

לטיפול בפטרת ברגליים, Athlete’s foot, אדמומיות המלווה בגירוד בין אצבעות הרגליים.

1. חשוב לשטוף ולייבש את הרגליים, ולשמור על אוורור.
2. נרקח שמן טיפולי שמשלב עץ התה עם גרניום, לימון, לבנדר, פטשולי (50-60 טיפות שמנים אתרים לבקבוק 30 מל)
3. מורחים את התערובת על המקומות הפגועים, 2-3 פעמים ביום עד לשיפור המצב.
4. בנוסף, מומלץ להשרות את הרגליים ל- 5-10 דקות באמבט רגליים, פעמיים בשבוע.
5. נערבב 3 כפות מלח או סודה לשתייה עם 6-8 טיפות שמן ונערבב במים חמימים.

מומלץ לשלב בין שני הטיפולים, גם אמבטיות וגם שימוש המקומי.

אז נסכם

שמן עץ התה משמש כריפוי טבעי זמן רב, במיוחד לבעיות עור, וישנן עדויות מדעיות רבות לכך שהוא אכן יעיל לבעיות עור שונות.

והוא גם נפוץ במגוון מוצרים טבעיים לניקוי הבית ולחיטוי של משטחים.

אך שימוש בשמן, שלא לפי כללי השימוש בשמנים אתרים, יגרום נזק רב העולה על כל תועלת.

תעשו שימוש נכון בארומתרפיה, תקפידו על שימוש בטוח בשמנים אתרים.

תוכלו להורידאת הטבלה מסכמת לשימוש בטוח בשמנים אתרים לבני המשפחה

כך תוודאו שאתם עושים שימוש נכון בשמנים אתרים ותשמרו על הבריאות שלכם.

תשמרו על עצמכם

אור ואהבה