שמנים אתרים של הדרים והשמש

פוטוטוקסיות בשמנים אתריים היא נושא שחשוב להכיר, במיוחד כשמשתמשים בשמנים אתריים של הדרים כמו אשכולית, לימון או ליים.
לשמנים האלה יש יכולת מופלאה להעלות את מצב הרוח ולהאיר את היום.

לעתים קרובות מכנים אותם "אור שמש בבקבוק". הניחוח שלהם מעלה את מצב הרוח כמעט מייד ומשרה תחושת שמחה.

שמנים אתרים של הדרים והשמש

אולי נתקלת כבר במושגים "פוטוטוקסיות", "רגישות לאור" או "פוטוסנסטיביות", שמקושרים לסוגים שונים של שמנים אתרים, בעיקר אלו המופקים מקליפות של הדרים בהפקה בכבישה קרה.

מושגים אלו עלולים להישמע מפחידים. הם אפילו עלולים לגרום לך לחשוב פעמיים לפני שימוש בשמנים אתריים, או להימנע מהם לחלוטין.

אנשים רבים מכירים את הנושא באופן חלקי או שגוי.

את המאמר הזה כתבתי כדי להסביר מהי באמת פוטוטוקסיות ואילו שמנים אתריים נחשבים פוטוטוקסיים ודורשים זהירות בשימוש בהם.

מהי פוטוטוקסיות בשמנים אתריים?

כשמדברים על פוטוטוקסיות בשמנים אתריים, חשוב להבין שלא כל שמן של הדרים מסוכן באותה מידה.

פוטוטוקסיות, (או רגישות לאור, או פוטוסנסטיביות) היא מצב בו העור הופך רגיש במיוחד בעת החשיפה לאור השמש (ולצורך העניין כל קרינת UV) עקב מריחה מקומית של חומרים מסוימים, בעיקר כאלו שיש בשמנים אתרים המופקים מקליפות הדרים.

מה גורם לפוטוטוקסיות בשמנים אתריים?

שמנים אתרים הם אוסף של תרכובות כימיות טבעיות.

חלק מהשמנים האתריים מכילים תרכובות טבעיות הנקראות קומרינים או פורנוקומרינים (Furanocoumarins, FCs).

חומרים אלו מיוצרים על ידי הצמחים כמנגנון של הגנה עצמית, מפני בעלי חיים קטנים, חרקים, פטריות ועוד טפילים.

בעוד שה- FCs נמצאים בפירות הדר רבים, לא כל השמנים האתרים המופקים מקליפות של הדרים מכילים את החומרים האלו.

לדוגמה, שמנים אתריים של לימון וליים המופקים בכבישה קרה עשויים להיות פוטוטוקסיים.
לעומתם, שמנים אתריים של תפוז מתוק ומנדרין אינם פוטוטוקסיים.

כמו כן, שמנים המופקים מעלים ופרחים של עצי הדרים מכילים בדרך כלל רמות נמוכות בהרבה (ואפילו אינם מכילים אותם כלל) של FCs.

לכן שמן נרולי, המופק מפרחי עץ התפוז המר, אינו פוטוטוקסי.
גם שמן פטיטגריין, המופק מהעלים של אותו העץ, אינו פוטוטוקסי.

כיצד באה לביטוי התגובה הפוטוטוקסית בגוף?

תגובה פוטוטוקסית מופיעה רק כאשר מתקיימים שני תנאים:

• מורחים שמן פוטוטוקסי על העור בריכוז גבוה מהמומלץ.
• העור נחשף לאחר מכן לקרינת UV.

בדומה לכוויית שמש, בדרך כלל לא מרגישים דבר בזמן החשיפה.
הסימנים מופיעים רק לאחר מספר שעות, ולעיתים ממשיכים להחמיר במשך יום עד שלושה ימים.

מידת התגובה של הרגישות לאור (אם היא בכלל מתרחשת) תלויה במספר מדדים:

• סוג השמן: סוג השמן ואופן ההפקה שלו קובעים אם הוא פוטוטוקסי.
• כמות: ככל שכמות השמן גדולה יותר במוצר, כך עולה הסיכון לתגובה.
• זמן חשיפה: משך הזמן שבו האזור נחשף לשמש גם הוא חשוב ביותר.

למשל, אם מדובר על הליכה קצרה מהמכונית לחנות או למקום העבודה, כנראה שלא תהיה מספיק חשיפה לשמש כדי לגרום לתגובה.

לעומת זאת, אם עובדים בגינה ביום שטוף שמש או שמבלים את היום בחוף, זו חשיפה מספיק ממושכת כדי לגרום לתגובה בעור.

• דילול בטוח: חשוב גם מהו האחוז הכולל של שמן אתרי פוטוטוקסי בתוך המוצר שמורחים על העור. האחוז הכולל של FCs במוצר הסופי הוא שקובע את הסיכון לתגובה בעור לקרינת השמש.

נקודה חשובה!

תגובה פוטוטוקסית מתרחשת רק כאשר עושים שימוש בשמנים אתרים פוטוטוקסיים במריחה על העור ונחשפים לקרינת השמש.

בספר Essential Oil Safety (בטיחות עם שמנים אתרים) מסבירים רוברט טיסרנד ורודני יאנג כי:

"אין סיכון לתגובה פוטוטוקסית אם עושים שימוש בשמנים במוצר שאינו מיועד למריחה על הגוף (למשל שימוש במבער), או במוצר שנשטף מהעור, כגון שמפו או סבון.

בנוסף, אין סיכון לפגיעה אם תקפידו לכסות את העור באופן שמונע מקרני UV להגיע אל תאי העור".

תמיד מומלץ להימנע מחשיפה לשמש במשך לפחות 12 שעות לאחר מריחת מוצר המכיל שמנים פוטוטוקסיים.

אז, כל שמני הדרים הם פוטוטוקסיים?

למרות שרוב השמנים האתרים הגורמים לתגובה זו של רגישות לאור, הם שמנים המופקים מקליפות של הדרים, לא כל השמנים האתרים של הדרים הם פוטוטוקסיים.

מחקרים מצאו ששיטת הפקת השמן האתרי חשובה בקביעת הפוטוטוקסיות.

לדוגמה, שמן אתרי ליים המופק בזיקוק בקיטור אינו פוטוטוקסי.
לעומת זאת, כאשר מפיקים אותו בכבישה קרה (בסחיטה של הקליפה) הוא כן יהיה פוטוטוקסי.

למה זה כך?

פורנוקומרינים (FCs) הם חומרים כבדים יחסית ופחות נדיפים.

לכן, בזיקוק בקיטור הם נשארים בדרך כלל בתוך חלקי הצמח ואינם עוברים לשמן האתרי.

לעומת זאת, בכבישה קרה (סחיטה של הקליפה) הם עוברים אל השמן יחד עם מרכיבים נוספים מהקליפה.

פוטוטוקסיות בשמנים אתריים

כדי לעשות סדר בנושא פוטוטוקסיות בשמנים אתריים, חילקתי את השמנים לשתי קבוצות עיקריות.

הנה רשימה של פוטוטוקסיות בשמנים אתריים של הדרים לפי המחקר שדווח בספר Essential Oil Safety וכן על פי האיגוד הבינלאומי לריחות (IFRA):

שמנים אתריים של הדרים שאינם פוטוטוקסיים:

• ברגמוט FCF (Citrus bergamia), בכבישה קרה, שעבר זיקוק נוסף.
• ליים (Citrus aurantifolia), מזוקק בקיטור
• מנדרין (Citrus reticulata), בכבישה קרה או בקיטור
• נרולי (פריחת תפוז) (Citrus aurantium amara), המופק בזיקוק בקיטור מפרחי עץ התפוז המר
• עלי הדרים, פטיטגריין (Petitgrain) (Citrus aurantium amara) המופק בזיקוק בקיטור מעלים של עץ התפוז המר
• תפוז מתוק (Citrus sinensis), בכבישה קרה

שמנים אתרים כמו ליטסאה קובבה (מאי צ'אנג, Litsea cubeba), הדס לימוני (Backhousia citriodora), ועשב לימון (Cymbopogon flexuosus) כלל אינם מכילים FCs.

לכן, למרות ריחם הלימוני, הם אינם פוטוטוקסיים.

שמנים אתרים של הדרים שהם כן פוטוטוקסיים:

• אשכולית (Citrus paradisi), כבישה קרה
• ברגמוט (Citrus bergamia), כבישה קרה
• ליים (Citrus aurantifolia), כבישה קרה
• לימון ((Citrus limonum כבישה קרה
• תפוז מר (Citrus aurantium amara), כבישה קרה

פוטוטוקסי, אבל במידה שונה

חשוב לציין שהשמנים האתרים של ההדרים המפורטים לעיל אינם כולם פוטוטוקסיים באותה מידה.

הנוכחות הפשוטה של​​ FCs בשמן אתרי אינה קובעת את הסיכון לפוטוטוקסיות, הכמות הקיימת בשמן היא החשובה.

לכן, לכל שמן יש אחוז מרבי שונה שניתן להשתמש בו במוצרים ארומתרפיים, לפני שיתרחשו רגישות או גירוי בעור.

דילול בטוח בשמנים אתריים פוטוטוקסיים

אלו הריכוזים המרביים המומלצים במוצר לפי כמות של 50 מ"ל שמן צמחי (מתוך מהספר של טיסראנד ויאנג):

• ברגמוט, כבישה קרה – 0.4% או כ-4 טיפות.
• ליים, כבישה קרה – 0.7% או כ-7 טיפות.
• תפוז מר, כבישה קרה – 1.2%, או כ-12 טיפות.
• לימון, כבישה קרה – 2% או כ-20 טיפות.
• אשכולית, כבישה קרה – 4% או כ-40 טיפות.

נקודה חשובה!

למרות שמרבית השמנים המוגדרים פוטוטוקסיים מופקים מקליפות הדרים, ישנם שמנים אתרים נוספים שהם פוטוטוקסיים כמו טגטס, שורש אנג'ליקה ועוד.

איך משתמשים נכון בשמנים אתריים פוטוטוקסיים?

לשמחתנו, אפשר ליהנות מהיתרונות של שמנים אתריים גם בדרכים שאינן כרוכות בסיכון לפוטוטוקסיות.

בהרחה למשל, כמות השמן המגיעה אל העור זניחה ולכן השפעת החומרים הפוטוטוקסיים אינה באה לביטוי כלל.

אז, הנה הדברים שחשוב לזכור:

1. לא כל שמני ההדרים הם פוטוטוקסיים.
2. לא כל שמני ההדרים הם פוטוטוקסיים באותה מידה.
3. סוג השמן, אופן הפקתו, כמות השימוש, זמן החשיפה והדילול משפיעים על התגובה הפוטוטוקסית.
4. התגובה הפוטוטוקסית מתרחשת רק אם מורחים את התערובת על העור, באזורים הנחשפים לשמש באופן מקומי ובדילול גדול מהמומלץ.

תזכרו, שמנים פוטוטוקסיים יגרמו לפגיעה בעור, ובשום צורה לא יעזרו לכם להשתזף מהר יותר או טוב יותר!

מילים לסיום

פוטוטוקסיות בשמנים אתריים אינה סיבה לחשוש משימוש בהם, אלא הזדמנות להכיר אותם טוב יותר ולהשתמש בהם בצורה בטוחה ונכונה.

יש בי אהבה גדולה לשמנים אתריים, ואני מאמינה בכוחם לתמוך בבריאות ובטיפוח.

אני רוצה להמשיך ולהפיץ את הידיעה על כוחות הריפוי והקסמים שבהם.

ואפילו יותר מזה, חשוב לי לעודד שימוש בטוח, מושכל ואחראי בהם.

לכן, לפני כל שימוש בשמן אתרי חדש, כדאי לבדוק מהי הדרך הנכונה להשתמש בו – הן לטיפוח והן לטיפול.

אני מזמינה אותך להגיע לסדנאות שלי וללמוד איך להשתמש בשמנים אתריים בצורה בטוחה.

מקורות

Essential Oil Safety, Tisserand, R. and Young, R. (2014). (מהדורה שנייה). לונדון: צ'רצ'יל ליווינגסטון אלסווייר

ספריית התקנים של IFRA. הנחיות לשימוש בתקני IFRA. 4 במאי 2020.